ארכיון פוסטים:

מחקרים  

כלכלה שיתופית: תל אביב – הבירה עולמית של Bird וכאב הראש של Airbnb. איך תיראה השנה הבאה?

האם הסכסוך בין Airbnb למשרד התיירות ישפיע על האירווזיון? מי החברה שהכפילה את שוויה בזכות קורקינטים בתל אביב? האם הבחירות יעזרו ל-uber להיכנס לארץ? מה היו האירועים הדרמטיים של 2018 בתחום הכלכלה השיתופית ובעיקר: מה צפוי לנו ב-2019?

את הסיכום המלא תוכלו לקרוא בפרוייקט השנתי שלי ב-TheMarker (כאן בפוסט סיכום חלקי)

 

האופניים השיתופיים שהפכו לתופעה בכל העולם

בינואר לפני 11 חודשים בדיוק, הכריז האקונומיסט, מהעיתונים הכלכליים החשובים בעולם על "תופעה חדשה": האופניים השיתופיים שכובשים את העולם. פחות משנה לאחר מכן מדובר כבר בעובדה מוגמרת ובחלק בלתי נפרד מחייהם של מליונים רבים בעולם. הערים הגדולות בעולם המערבי נשטפו באופניים שיתופיים, נטולי עמדת עגינה. רק לסרוק, לשחרר את הגלגל ולנסוע. לשלם לפי המרחק והזמן שנסעתם, וכשסיימתם – פשוט לעדכן באפליקציה שסיימתם, וללכת.
זה התחיל בסין, ומהר מאד עשה עלייה לעולם המערבי. אם בישראל שלפני שנה הכרנו רק את תל-אופן, שכולל עמדות עגינה מסורבלות שמחייבות אותנו להגיע עד לנקודה שבה עוגנות האופניים, השנה נכנסו לכאן ofo הסינית (שהייתה הראשונה, נכנסה, ועזבה. לא בגללנו ובגלל השוק הישראלי. יותר בגללה ובגלל עניינים פנימיים של בעלות ופיננסים). גם mobike הסינית כאן. בקרוב יהיו כאן גם אופניים ירוקות של ליים. בכלל, התחום של אופניים שיתופיים קיבל תאוצה כל כך נרחבת השנה, שגם חברות כמו איקאה, רשת הסופרמקטים לידל (שפועלת באירופה) וכמובן גם uber  ו-lyft (המתחרה הגדולה של אובר) כולן החליטו להכניס יד ורגל לתחום הצומח הזה. בביקור האחרון שלי במילאנו כבר אי אפשר היה להתחמק מזה: מידי בוקר מאות ואלפי אשים, גברים בחליפות, נשים בחצאיות ועקבים, ממהרים בבוקר לעבודה, יורדים מהאוטובוס או מהרכבת עולים על זוג האופניים הראשון שהם רואים פנוי, ומדוושים את הקילומטר
האחרון למשרד. כל כך נפוץ זה נהיה, שבעיר מסתובבים רכבים יעודיים שכל תפקידם הוא לטפל באופניים מקולקלים, לאסוף או לפזר אותם ברחבי העיר.

ומה ב-2019?

כעת מתמודדות העיריות עם השאלה איך למנוע את הנושא מלהפוך למטרד: אנשים משאירים את האופניים בנקודות שמפריעות להולכי רגל, באמסטרדם היו שזרקו את האופניים לתעלות, בארה"ב היו שהעלו אותם באש. כמו כל תופעה שעוברת משלב ההזנק הראשוני לתופעת המונים, גם האופניים השיתופיים נמצאות עכשיו במקום שבו הרגולציה צריכה להתערב ולמסד את התחום. זה יהיה אחד האתגרים הגדולים של הערים הגדולות בעולם ב-2019, כן, גם בתל אביב, רמת גן, ירושלים, חיפה וערים נוספות בישראל.

רכבים יעודיים לטיפול באופניים שיתופיים במילאנו

רכבים יעודיים לטיפול באופניים שיתופיים במילאנו

Airbnb ומשרד התיירות: מרומן סוער לקרב ב-3 מערכות

2018 הייתה השנה שבה מערכת היחסית החמה והמחבקת שבין משרד התיירות הישראלי ו-Airbnb הפכה לקרב תקשורתי בינלאומי ב-3 מערכות:

מערכה ראשונה:  סוף נובמבר. איירבנב מחליטה "להקריב" את השוק הישראלי, בשל לחצים מארגון הבי.די.אס שממרר את חייה. עד אז הייתה איירבנב אורחת מאד רצויה בישראל. משרד התיירות חיבק אותה, וסייע לה להביא לכאן תיירים, בעיקר כאלה שמחפשים פתרונות לינה שהם לא מלונות 5 כוכבים. ראשי ה-BDS מאד לא אוהבים את החיבוק הדדי הזה. הם דורשים שאיירבנב תפסיק לעבוד בשטחים, ולא תאפשר לישראלים להשכיר את הנכסים שלהם שם. איירבנב, שקצת נמאס לה מההצקות של ראשי החרם (הם מחכים לבכירי האתר עם שלטים והפגנות לכל מקום אליו מגיע, שולחים בכירים מתוך ומחוץ למערכת להפעיל עליו לחצים וכו') מחליטה שהסיכה הקטנה על המפה בים התיכון, שנקראת ישראל, לא מספיק חשובה.
היא מודיעה, חד צדדית וללא כל התראה, שלא תאפשר יותר לבעלי בתים מחוץ לקו הירוק להעלות את הדירות שלהם להשכרה קצרת טווח באתר.

מערכה שניה: בכירי איירבנב מגלים שאין קשר בין גודלה של הסיכה הקטנה על המפה ובין רמת ההשפעה שלה בעולם: יהדות העולם הימנית נזעקת להגן על כבודנו. סנאטורים אמריקאים מתחילים להפעיל לחץ על איירבנב לחזור בה. בכירים בעלי השפעה במסדרונות הממשל מסתובבים בוושינגטון, ומפעילים לחצים מאסיביים על סנאטורים כאלה ואחרים. הלחץ עושה את שלו ואיירבנב מוציאה לישראל משלחת שמנסה להגיע להבנות עם שר התיירות.
מערכה 3: איירבנב מבינה שהסכסוך הישראלי-פלסטינאי קצת יותר מורכב ממה שהיה נדמה לה, והוא כולו יושב עליה עכשיו. מה שהיא לא תעשה, זה כנראה יגמר לא טוב ויהיו להחלטה השלכות גלובליות. המשלחת הבכירה של סמנכ"לים שמגיעה לארץ נפגשת עם השר לוין ואנשיו. לאחר פגישות ארוכות, כשנראה לכאורה שהדברים באים על פתרונם, ניצת הסכסוך שוב. הפעם, משרד התיירות היה זה שעשה את הצעד הראשון: הוא הוציא הודעה לתקשורת שהאיירבנב התקפלה וחוזרת בה מההכרזה. באיירבנב מאד לא אהבו את ההודעה הזו, וזו הודיעה בתגובה שטרם התקבלה כל החלטה וכי כל האפשרויות פתוחות לעת עתה.

ומה ב-2019?

מערכה רביעית תצא לדרך עם תחילת השנה החדשה. כל זה, כשהאירווזיון ברקע, אירוע שמבחינת AIRBNB וגם תושבי תל אביב ותושבי ערים שסביב לה, מחכים לו בכיליון עיניים, כהזדמנות לייצר לעצמם הכנסות רבות נוספות מהנדל"ן הקיים שלהם. זה, לצד מארגני האירווזיון עצמו שבנו על איירבנב כעל זירת פתרונות לינה שתארח את האלפים שמגיעים. גם רשות המיסים לא טומנת ידה בצלחת וסוגיית המיסוי של איירבנב בישראל צפה והתחדדה – במקרה או שלא במקרה – על רקע המשבר.

 

כך הפכה תל אביב לבירת הקורקינטים החשמליים השיתופיים של העולם

אם 2015-2016 היו שנות ה-Uber וה-Airbnb,  שנת  2017 הייתה שנת התבססות משרדי ה- we  work והאופניים השיתופיים, אז שנת 2018 הייתה ללא ספק שנת הקורקינטים החשמליים השיתופיים. Bird  האמריקאית, הראשונה שהחלה לעשות קורקינטים חשמליים שיתופיים, היא החברה בעלת קצב הצמיחה הכי גבוה בעולם כיום. היא שווה 2 מיליארד דולר והיא רק בת שנה וחודשיים. לפני ארבעה חודשים בלבד היא הייתה שווה "רק" מיליארד דולר. אם אתם תל אביביים או רמת גנים, בטח כבר פגשתם אותה. אם עדין לא, זה רק עניין של זמן. גרים בעיר גדולה אחרת? יש סיכוי לא רע שתפגשו אותה בקרוב גם אצלכם.

כמו באופניים שיתופיים, גם בבירד – כמו אצל המתחרות שלה – המודל זהה: מצאו קורקינט פנוי ברחוב, התניעו אותו באמצעות האפלקיציה, שלמו לפי זמן שימוש (נסיעה של רבע שעה תעלה לכם 12.5 שקלים. 5 שקלים בהשכרת הקורקינט +חצי שקל לכל דקה). בסיום הניחו אותו במקום כלשהוא. מישהו אחר כבר יבוא לעשות בו שימוש.

תל אביב נבחרה להיות אחת משתי ערים ראשונות בעולם שבירד פועלת בה, מחוץ לארה"ב, לצד פאריס. הפיילוט היה כל כך מוצלח שמיד אחריו קרו שני דברים: 1. בירד יצאה לערים רבות נוספות בעולם. 2. שווי החברה הכפיל את עצמו.

למה תל אביב? כי אנחנו שוק חריג בעולם בכל הקשור לקורקינטים חשמליים. קצב האימוץ של התל אביביים את הכלי הזה הוא חסר תקדים במונחים בינלאומיים; מזג האוויר שלנו מאפשר רכיבה רוב חודשי השנה ובעיקר, התחבורה הציבורית פה במצב כל כך קשה, שכל פיתרון חלופי, זמין, נייד וזול (יחסית למונית), מתקבל כאן באהבה גדולה.

אחד הנתונים המפתיעים שחושף יניב ריבלין מנכ"ל בירד ישראל הוא מי ומתי משתמשים בכליו: "30% מהנסיעות כאן הן נסיעות בשעות עיסקיות – 8-9 בבוקר ו-6-7 בערב. זה אומר שזה הפך לאלטרנטיבה לאנשים עובדים, שמשאירים את הרכבים בבית", אומר ריבלין. "אחד מכל 10 תל אביבים כבר עשה שימוש בבירד", הוא אומר ורובם לא תיירים או מחפשי תנועת פנאי אקראית בשבת בבוקר.

למעשה, תל אביב הפכה לזירה כל כך חמה בתחום הקורקינטים החשמליים השיתופיים, שהוול סטריט ג'ורנל הקדיש לה בתחילת דצמבר 2018 כתבה שלמה בנושא.

אז מה קצב הצמיחה של בירד וכמה הוא מהיר? קחו את אובר למשל: בשנה הראשונה שלה נעשו בה פחות מ-1 מיליון נסיעות. כמה נסיעות נעשו בבירד בשנה הראשונה? מעל 10 מיליון, של 2.1 מיליון משתמשים רשומים. פי עשר מאובר.

ומה ב-2019?

השנה יצוצו הרבה מאד קורקינטנים במרחב העירוני הישראלי והעולמי. אם ב-2018 נכנסו לישראל כמה מאות קורקינטים כאלה, בשבועות הקרובים תצטרף lime המתחרה הכי גדולה של בירד, והשמועות אומרות שחברה שלישית גם היא בדרך. זה אומר עוד הרבה קורקינטים חשמליים בעוד ערים בארץ. ושוב, כמו בתחום האופניים החשמליים, הגידול המואץ יביא עימו סוגיות רגולציה: האם האנשים שמטעינים עבור החברות
הללו את הקורקינטים בלילות (חשמל שיתופי בתשלום) משלמים מס? האם תהיה חובת חבישת קסדה על המכשירים הללו, חוק שיהרוג את הספונטאניות של השימוש בהם (כי מי מסתובב עם קסדה לשימוש אקראי?) ומה יעשו העיריות אם זה יהפוך למטרד סביבתי? את השאלות האלה שואלות את עצמן לא רק תל אביב ורמת גן היום אלא מרבית הערים הגדולות בעולם.

עד כאן חלקו הראשון של הסיכום. לסיכום השנה כולו ולתחזיות 2019 כפי שפורסם ב- TheMarker, הקליקו כאן

בירד לבלוג

 

 

 

כלכלה שיתופית ברפואה ובצבא ובונוס לקוראי הבלוג: ניסוי בינה מלאכותית באוכל

בשבועות האחרונים קורים הרבה דברים חדשים ומעניינים בעולם, בתחום הכלכלה השיתופית. לפחות פעמיים בשבוע אני מוצאת את עצמי אומרת "אני חייבת לכתוב על זה אייטם בבלוג", אבל איכשהוא, זה נדחק לסוף היום, ואני לא מגיעה לזה.
אז הנה מקבץ של כל הדברים הכי מעניינים שראיתי בשבועיים האחרונים + תקציר, כי גם אתם אנשים עסוקים:

כלכלה שיתופית ברפואה, לא רק בתרופות

בהרצאות שלי אני מספרת איך ישראל היא פורצת דרך עולמית בכלכלה שיתופית בעולם התרופות (העברת תרופות יקרות בין חולים שכבר לא צריכים אותן יותר לחולים שצריכים אותן, לאחר שחברות הביטוח כבר מימנו את רכישת התרופות – בתמיכת משרד הבריאות). השבוע למדתי שבתי חולים ומרפאות שונות בארה"ב רוכשים ציוד רפואי יקר במשותף, כדי שישמש את שני הגופים, גם אם אין ביניהם קשרי בעלות.

הציטוט הכי מעניין בכתבה:

"בניסיון להתמודד עם קצב עליות המחירים של ציוד רפואי בכל העולם, כלכלה שיתופית בין ארגונים רפואיים עשויה להפוך לנורמה בתוך כמה שנים"

ואם אתם מתעניינים בנושא, כדאי לכם להכיר את קוהילו, חברה שעושה כלכלה שיתופית ברפואה

כלכלה שיתופית בצבא? יש דבר כזה!

מסתבר שכלכלה שיתופית לא מוגבלת לשימושים אזרחיים פרטיים בלבד. צבאות גרמניה והולנד משתפים ביניהם טנקים וספינות לאימונים ולפעילות שוטפת.

הציטוט הכי מעניין מתוך האייטם

"הצבאות מתאמים מועדי אימונים, ולפעמים אפילו מתאמנים במקביל על אותו ציוד. זה מייצר מצב חדש שהמפקד של הטנק הוא גרמני והחיילים שמתפעלים אותו באותה עת הם הולנדים או הפוך. החיילים והמפקדים לומדים לעבוד בשיתוף".

מה מאיץ את הכלכלה הבריטית?

זה שבריטניה היא אחת המדינות הכי מפותחות בעולם בתחום הכלכלה השיתופית, זה קוראי הבלוג הזה כבר יודעים. את ההשפעה של זה מפרסמת חברת מחקר מקומית כעת: כלכלה שיתופית היא כיום הגורם מספר 1 שמאיץ את הכלכלה הבריטית – כך לפי דוח שפרסמה CEBR: Centre of Economic and Business Research, חברת מחקר בריטית העוסקת במחקר כלכלי.

לטעום מנה שהכין מחשב

עד כאן בנושאי כלכלה שיתופית, ועכשיו בונוס לקוראי הבלוג:

אחד מהתחומים שאני הכי אוהבת להרצות עליהם הוא בינה מלאכותית. זה נושא מרתק בעיני, שמשפיע כבר היום, ועוד ישפיע רבות על היום-יום שלנו. בינה מלאכותית, על אף הדימוי העתידני שלה, שזורה בחיינו כבר כעת, ואנו נתקלים בה לעיתים קרובות למדי, מבלי לדעת שמה שעומד מאחורי ההתרחשות היא למעשה בינה מלאכותית.

ב-30.3 אתן הרצאה אודות הנושא במסגרת כנס לקוחות VIP של רשת פתאל, יחד עם מבחני טעימה מיוחדים, של מנה שנהגתה על ידי מחשב. מדובר במפגש סגור למוזמנים בלבד, ולשמחתי אוכל להזמין 2-3 קוראי הבלוג, על בסיס מקום פנוי, אם יהיה.

אז אם זה מעניין אתכם, שלחו לי מייל ל-tsoref@gmail.com ובו ציינו בבקשה מי אתם, איפה אתם עובדים, ומה תפקידכם בארגון ואינשאללה נוכל ניפגש שם.

מפגש בינה מלאכותית ועתידנות פתאל VIP

Inside MIT media labs

אי אפשר לבקר בבוסטון בלי לעבור באיזור האוניברסיטאות. לשמחתי, מצאנו חבר שיכניס אותנו פנימה למעבדות המחקר של MIT, שם עובדים על כמה מהמחקרים המעניינים בעיני בהקשר החיבור של אדם ומכונה.

בובת הגרמלין המקורית מהסרט, נתרמה למעבדות. בסרט היא תופעלה על ידי כ-20 איש במקביל. כאן במעבדות השתילו לה מחשב עם אישיות ואינטלגנציה מלאכותית כחלק מניסוי רחב: האם מכונות "אנושיות" יכולות להעיר את יצר הסקרנות של ילדים באותה מהירות שיכולים בני אדם להעיר את יצר הסקרנות של ילדים?

גרמלין אנושי?

גרמלין אנושי?

אולם מחקר טיפוסי שנראה יותר כמו ג'ימבורי: מימין, אוסף לגו, לטובת מחקר שעוסק בשאלה: האם אפשר לאלף מכונות כמו שמאלפים כלבים. ראינו כמה דגמים סודיים, וכן – מסתבר שאפשר. זה מחקר משותף עם חברת לגו שאמורה לשווק את המכונות האלה מתישהו בעתיד הלא רחוק. באמצע התמונה: מכונת תפירה וסלילי חוטים. אל תשאלו אותי למה.

לאלף את לגו

לאלף את לגו

בוקר אחד לפני כמה שנים התעוררו אנשי MIT לגלות שקבוצת סטודנטים עוללה תעלול, ותלתה מאות ציפורים מנייר על חוטי ניילון מהתקרה ברחבת הכניסה. הם התכוננו להסיר את התעלול, אבל באותו יום התרחש הפיגוע במרתון בוסטון, אז האונ' החליטה להשאיר את הציפורים מנייר כאנדרטה. מאז, סיפר המארח, מטפחים את הציפורים מידי שנה.

אילו ציפורים

אילו ציפורים

 

בין הקומות והמעבדות עברנו דרך הקפיטריה. זה הנוף שנשקף ממנה:

נוף מעורר השראה

נוף מעורר השראה

בניין מדעי המחשב MIT. עקום, מטורף למראה. גם מבפנים כמו מבחוץ

מדעי המחשב או הבית של הכובען המטורף?

מדעי המחשב או הבית של הכובען המטורף?

 

 

סטודנטים מתפנקים בשמש. אילוסטרציה

סטודנטים מתפנקים בשמש. אילוסטרציה

ערים בעולם עושות כלכלת שיתוף – מתי בישראל?

רגולציה ומדיניות. למי יש?

עוד מחקר מרתק בעיני, שמצביע על כך שמיזמי כלכלה שיתופית רחוקים מלהיות טרנד חולף, אלא מגמה שמשנה מציאות ובעיקר משנה את דפוסי הצריכה של אנשים.

ארגון הגג של 19 אלף ערים בארה"ב, הוציא השבוע מחקר ראשון שבודק את ההשלכות שיש לכלכלה שיתופית על תושבי הערים הללו. במחקר השתתפו 245 ערים אמריקאיות שמפעילות פרוייקטים של כלכלת שיתוף.

55% מנציגי הערים אמרו שניכר בהן גידול של פעילות התושבים במיזמי כלכלה שיתופית, רבע מהם אמרו שמדובר בגידול גבוה יותר ממה שצפו.

כשנשאלו האם רשויות הממשל שעימן הם עובדים תומכות במיזמי הכלכלה השיתופית, השיבו 70% שהם מזהים תמיכה ברורה, בעיקר רגולטורית, בתחומים של שיתוף נסיעות והחלפת/שיתוף בתים.

נציגיהן של יותר ממחצית מהערים שלקחו חלק בסקר אמרו שהן רואות חשיבות עליוני בפיתוח מדיניות עירונית בנושאי כלכלת שיתוף, לאור הגידול המשמעותי בפעילות זו.