ארכיון פוסטים:

כנסים  

איך היה הבית בטורונטו שקיבלנו בחינם?  

הפוסט הקודם (כאן) נגמר הסימן שאלה – שלא לומר חשש גדול – איך יראה הבית שאנחנו מקבלים בחינם ל-3 שבועות בטורונטו, תמורת בלון וירטואלי. הבית היה מעולה, לא פחות. וגם בעלי הבית היו נפלאים. הם קיבלו מאיתנו בלון וירטואלי, שאותו הם לקחו כדי לצאת לנופש בשוויץ. בתמורה הם השאירו לנו את הבית היפה הזה: חזית הבית

חזית הבית

הסלון

הסלון

הנוף מהמרפסתהנוף מהמרפסת שלהם

עם קבלת פנים מקסימה בדמות קופסת דונאטס + פתקים מקסימים שהם השאירו לנו ברחבי הבית עם הסברים על כל דבר והזמנה לשתות מהבירה הקרה שהשאירו לנו במקרר.

למה החופשה שלנו הייתה שונה מכל חופשה רגילה ואיך זה שאין לנו תמונות להראות לכם?

חופשה של החלפת בתים שונה מכל חופשה אחרת: בגלל שאנחנו לא משלמים על לינה, אנחנו יכולים למשוך את החופשה כמה לילות שמתאים לנו ולמשפחה מהצד השני, מבלי לשרוף 1200 שקל על כל לילה (מחיר ממוצע של לילה למשפחה בטורונטו). התוצאה היא שאנחנו מבלים בכל חופשה כזו כ- 3 שבועות באותה עיר ובסביבתה.
כשבחרנו את טורונטו אמרו לנו שאין מה לעשות בה כתיירים יותר מכמה ימים. רק מה, כאן מתחיל הכיף הגדול: בגלל שאנחנו לא לחוצים בזמן, מיד כשאנחנו מסיימים את הצ'ק ליסט של התיירים אנחנו מתחילים בתכלס, שזה אומר להכיר את העיר באמת.
כך למשל למדנו שבטורונטו בריכות השחייה הן חינם והן שוות במיוחד. באתר של העיר יש רשימה של כל הבריכות ומה מיוחד בכל אחת מהן. יש כאלה עם מגלשות מים לילדים, יש אולימפיות, יש כאלה שמתמחות בפעוטות, יש מכל סוג. באחד הימים הלכנו לבריכה שהמיוחד בה זה מקפצות: יש בה מקפצות בגובה 1 מטר, 5 מטר ו-10 מטר וזה מטורף כמו שזה נשמע. חוויה שלעולם לא נחווה בארץ וכנראה לא היינו חווים אם היינו מסיימים את טורונטו ב-4 ימים כמו שהמליצו לנו.
אסף קפץ מהמקפצה של ה-5 מטר (קפיצה מגובה קומה שנייה של בניין מגורים, כן?) וזכה לתשואות מכל הנוכחים בבריכה שעפו על הילד הקטן מיזראעל עם התעוזה שלא הייתה לחצי מהילדים שם.

אבל אין לנו תמונה של זה. למה? זה עוד משהו מגניב על הבריכות של טורונטו:
בפעם הראשונה שהגענו לבריכה, שלפנו את הארנק אבל בקבלה הסבירו לנו שכאן הבריכות חינם. כולן. שאלתי אותם איך כל הטוב הזה בחינם? הסבירו לי שעיריית טורונטו מממנת בריכות חינם לציבור כי זה מקדם פעילות ספורטיבית וגם כי זה מייצר בילוי יחד בלי מסך. המחיר: אסור להכניס סלולריים לבריכה. אסור להכניס תיקים. כלום. ה-כל נשאר בלוקרים מחוץ לשטח הבריכה. בכניסה יש שומר שמוודא שאתם נכנסים אך ורק עם מגבת. אה. וגם אין איפה לקנות ארטיקים, חטיפים ושאר זבל. בריכה נטו. חינם.

בילינו שם שעתיים. מסביבנו אנשים וכולם נטולי מסך. מראה לא שגרתי.
ואצלנו? הטינאייג'רית גילתה פתאום שהאחים שלה קופצים ראש לא רע, ועשו שעה של תחרות קפיצות (הבריכה בעומק 5 מטר!) גם אנחנו ההורים השתתפנו. היה פשוט מעולה. אבל אין לי תמונה, כי, המממ, אסור להכניס סלולריים.

3

טיול בתוך טיול או: טיפים טריים למנהטן

טורונטו הוא יעד סופר מוצלח מכמה סיבות:
1. כי יש אליו טיסה ישירה ללא צורך בקונקשן.
2. כי מזג האוויר שם מעולה באוגוסט.
3. כי המחירים שם יחסית זולים (דולר קנדי = 2.8 שקלים)
4. כי האטרקציות ממש קרובות: מפלי הניאגרה – שעה נסיעה. פארק רכבות ההרים הגדול ביותר בקנדה – חצי שעה נסיעה. אלף האיים – שעתיים וחצי שזה הכי רחוק שנסענו שם.
4. כי ניו יורק היא רק 50 דק' טיסה והטיסה יחסית זולה (110 דולר לאדם).
אז החלטנו, מאיה ואני, להשאיר את הבנים בטורונטו ולעשות לנו חופשה בתוך חופשה, יומיים במנהטן.

את מנהטן אני מכירה היטב, ובכל זאת למדתי כמה דברים חדשים: 
VIA – תחבורה שיתופית זה שוס ואת uber כולם מכירים. אבל VIA היא אנונימית למדי לישראלים, למרות שמדובר בסטארטאפ ישראלי שכבש את מנהטן. כשאתם מזמינים נסיעה בוויה, האפליקציה מובילה אתכם לחכות בפינת הרחוב הקרובה ביותר, ומורידה אתכם דקה-שתיים הליכה מהיעד שלכם. על הדרך הנהג שלכם אוסף נוסעים נוספים. עלות נסיעה: 5$ לאדם, 7 דולר לזוג. בכלל, תחבורה שיתופית הפכה להיות כל כך דומיננטית בארהב ובקנדה, כך ששדות התעופה גם בניו יורק וגם בטורונטו מקדישים לאפליקציות האלה קומה שלמה בחניון – שרק ממנה מותר לאסוף נוסעים. המחירים: מונית משדה התעופה לה גווארדיה עולה כ-60-70 דולר. אובר יעלה לכם 45 דולר. ליפט יעלה לכם כ-40 דולר. ויה יעלה לכם כ-35 דולר. חצי ממונית.

עוד המלצות על ניו יורק:
VR World 
– עולם של מציאות מדומה מבוססת על משקפי VR. דרך טובה ממש להבין את הפוטנציאל המטורף של התחום הזה וממש לא רק בעולם המשחקים, אלא גם בעולם השיווק והמכירות, בתחום האופנה, הרכב, המזון. מה לא בעצם.

הצגות חדשות: Dear Evan Hansen – מיוזיקל חדש יחסית, מאד מצליח, מרגש ומיוחד. מתאים לצפייה עם טינאייג'רס. עוסק בנושאים של התאבדות נוער, סמים, אלכוהול. לא קל לעיכול אבל עשוי היטב וחזק מאד. קשה מאד להשיג כרטיסים אז להקפיד להזמין מראש.

1

מימין, השילוט שמראה איפה מורידים ואוספים נסיעות באפליקציות השיתוף – בשדה התעופה לה גווארדיה במנהטן. משמאל, השלט שמראה איפה איזור האיסוף של נוסעים באפליקציות שיתוף נסיעות בשדה התעופה בטורונטו.

 

 

באילו כנסים הנשים נכנסות לחנות, בוחרות בגדים ויוצאות מבלי לשלם?

החנויות בתמונות האלה נראית כמו כל חנות. קולבים, בגדים, מראות, תאי מדידה, הרבה נשים מסתובבות עם שקיות חדשות ביד ובפרצוף מחייך. שגרתי. אבל משהו כאן בכל זאת שונה. "אוי! יצאתי ושכחתי לשלם, אבל אז נזכרתי שלא צריך לשלם כאן על כלום" אמרה בחיוך גדול אחת המבקרות בחנות ביום חמישי. אכן, בחנות הזאת – שנפתחה השבוע במלון דן קיסריה למשך שעתיים בלבד – לא צריך לשלם על כלום. מודדים, אוהבים, מכניסים לשקית והולכים.

את החנות הזאת פתחה חברת נובארטיס לאחיות בכנס האחיות השנתי שלהן. כך גם בחנות שפתחה חברת NESS טכנולוגיות ללקוחותיה לפני כשבועיים ובדיוק אותו דבר בחנות שפתחה לא מזמן חברת התרופות פייזר לנשים חולות סרטן השד.

זה עובד ככה: לכולנו יש בארון בגדים שאנחנו לא לובשות. לא בגדים ישנים מאעפנים, אלא בעיקר בגדים שווים, חלקם חדשים ממש. אנחנו לא לובשות אותן כי הם קטנים עלינו, גדולים עלינו, סתם לא יושבים עלינו הכי טוב (למרות שבחנות זה היה נראה בול). בקיצור – בגדים שבכיף היינו מוסרות לחברה טובה. את הבגדים האלה הנשים שמוזמנות לכנס מביאות איתן. אנחנו ממיינים, מסדרים, תולים ו.. זהו. הן יוצאות מההרצאה על כלכלה שיתופית, ישר לחנות לסיבוב שופינג חינמי. אם לא ראיתן שמחה של נשים שמוזמנות להיכנס לחנות ולקחת מה שהן רוצות ולצאת מבלי לשלם, לא ראיתן פרצוף מחייך מהו.

בקיצור, אם אתן בעניין/רוצות לפתוח כזאת חנות אצלכן בארגון, לאחר הרצאה ביום האשה המתקרב, או בכלל, דברו איתי, כאן או בפרטי. מבטיחה שיהיה כיף (:

בתמונות – החנות של נובארטיס, החנות של NESS, החנות של פייזר:

mr4_8671

(למעלה) החנות של Ness טכנולוגיות שנפתחה ב"קומה הרביעית", אחרי ההרצאה (למטה)

whatsapp-image-2017-12-24-at-17-22-45-2

וככה הן יצאו משם:

whatsapp-image-2017-12-24-at-17-22-45-5

החנות של נובארטיס בכנס האחיות:

whatsapp-image-2017-12-24-at-17-20-30

שנפתחה אחרי ההרצאה:

whatsapp-image-2017-12-24-at-17-19-19-1

החנות של פייזר:

IMG-20160516-WA0012

 

איפה תוכלו להשיג שמלות של ורסאצ'ה וקלווין קליין ב-30 דולר בלבד?

בעוד שבועיים אגיע לועידת הקניונים השנתית באילת, להרצאה על כלכלה שיתופית בה אספר להם איך היא משנה גם את העולם שלהם. חנויות האופנה ידועות כעוגן מרכזי של קניונים, חנויות שמושכות קהל. הם בוודאי מכירים את הזליגה של התחום הזה לאינטרנט. זה לא חדש. מה כן חדש? איך משתלב שם עולם של כלכלה שיתופית.

Rent the runway (בתרגום גס לעברית: "שכרי את שמלת מסלול האופנה"? או שיש לכם רעיונות יותר טובים?) נולדה לפני כמעט 7 שנים והציעה לנשים להחליף ביניהן שמלות מעצבים. אז ניתן היה למסור לאתר שמלת מעצבים שרכשת, ובתמורה לקבל שמלה של מישהי אחרת. מאז האתר הזה צמח וגדל למימדים סופר-מרשימים.

כיום המודל שלו מבוסס על "כלכלת גישה" – שאומר: לא צריך לקנות את מה שניתן להשכיר, גם בתחומים כמו בגדי מעצבים, תחומים שבהם לא נהגנו להשכיר בעבר. או כמו שהם מגדירים את זה: "אם אפשר להשכיר ולשתף שירים בספוטיפיי וסרטים בנטפליקס, למה שלא נוכל להשכיר אופנת מעצבים? שהארון שלנו יעבור לענן"

7

 

כיום, הבגדים כמובן הם לא רק של נשים אחרות, אלא בעיקר של החברה.

"מה לגבי הגועל?" אתם שואלים? גועל (כן, נו, גועל, אין מילה אחרת) של ללבוש בגדים אחרי שלבשה אותם אשה זרה שאת לא בהכרח מכירה את הרגלי ההגיינה שלה והאם היא חובבת דיאודורנט או שמא מעדיפה להשאיר את בית השחי נטורל? אז לפני חודש הפכה Rent the Runway לחברה שמחזיקה את מתחם הניקוי היבש הגדול בארה"ב, בגודל של כ-15 אלף מטר מרובע.

לפני שאתם גוללים כאן למטה כדי לראות את התמונות של השמלות המגניבות והסופר זולות (ביחס לעלויות בגדי מעצבים, כן?) שמצאתי לכן שם, קבלו כמה עובדות על החברה הזו:

  • היא נולדה לפני 7 שנים, על ידי ג'ניפר היימן וג'ניפר פליז, שתיהן פאשניסטיות בנפשן, שהכירו כסטודנטיות בהארווארד.
  • המכנה המשותף שלהן דאז: ההתמודדות עם הקושי הכלכלי של קניית בגדי מעצבים עם חשבון בנק של סטודנטית.
  • יש לה מעל ל-6 מיליון לקוחות משלמות, כולן אמריקאיות (לא עושה משלוחים מחוץ לארה"ב לצערנו)
  • מעל ל-500 עובדים, יותר מ-100 אלף פריטי מעצבים, של כ-400 מעצבים.
  • לפני שנתיים שווי החברה עמד על  600 מיליון דולר.
  • הערכות הן שהחברה תסיים את 2016 עם הכנסות של 100 מיליון דולר

כמה זה יעלן לכן? *אם הייתן אמריקאיות ): דמי מנוי חודשיים בגובה 65$ יאפשר לכן לשכור פריט אחד מידי חודש ל-4 ימי שכירות. התשלום כולל ביטוח בגובה 5$ על השמלה, וכולל דמי משלוח הלוך חזור ועלות הניקוי היבש.

או שכירות חד פעמית השמלה הכי זולה להשכרה חד פעמית – 30 דולר, הכי יקרה – 600 דולר (כאן למטה בתמונות) – היום במחיר מבצע של 330 דולר בלבד :)

ה"משחק" הכי חמוד שמצאתי באתר (פעיל למנויות בלבד): תני לנו ציונים של הבגדים האחרונים ששכרת מאיתנו, שלחי לנו תמונות שלך לובשת אותן, והמחשב שלנו ינתח את התמונות ואת הפידבק שלך ויחליט עבורך  מה הכי מתאים לך.  נשלח לך "שמלה בהפתעה": שמלה שאנחנו נבחר עבורך, בהפתעה – על בסיס ההמלצות של המחשב.

ועכשיו לעסק. אלה השמלות הכי מגניבות שמצאתי שם:

ורסאצ'ה, 30$ להשכרה בודדת (שווי מקורי, 995$)

1

 

קלווין קליין, 40$ להשכרה. שווי מקורי 3800 דולר.

3

 

 

וורה וואנג, 120 דולר להשכרה, שווי מקורי 2400 דולר.

2

4

 

והשמלה הכי יקרה באתר, של מעצב שאני לא שמעתי את שמו מעולם (אבל תכלס אני לא באמת מכירה אף אחד בתחום הזה :): עכשיו במבצע! 330 דולר במקום 600 דולר.

5

עתיד הכלכלה השיתופית בישראל: קוראי הבלוג מקבלים כרטיס לכנס TheMarker

עולם הכלכלה השיתופית עובר טלטלות של ממש בשבועות האחרונים: Airbnb יוצאת מחוץ לחוק בברלין. שירותיה של uber נאסרים בכמה מהערים המרכזיות בגרמניה. בברזיל – שוקלים להוציא אותה מחוץ לחוק. כדי לטפל בחזית הזו גייסה אובר את דיוויד פלאוף, מי שהיה מנהל הקמפיין של ברק אובמה, כמשנה למנכ"ל אובר ולאחר מכן הוסיפה את אריאנה האפינגטון, כיועצת לחברה. איירבנב לעומת זאת, התפתלה קשות במתן תגובה מעורפלת וכללית למדי בסוגיית ברלין, שעלתה לכותרות בכל העולם. האם זה כיוון שאליו ילכו ערים נוספות בעולם? ומה יקרה בישראל?

אבל כלכלה שיתופית זה לא רק אובר ואיירבנב: ישראל היא פורצת דרך בכל הקשור לתחבורה שיתופית. רק השבוע למדנו על גיוס של 100 מיליון דולר, שקיבלה VIA כדי לייבא את מודל מוניות השירות מאלנבי לארה"ב – ובדרך להפוך אותו ל-OnDemand. יחד איתה נמצאות Gett, ו-Moovit שגם הן מייצאות כלכלה שיתופית בתחבורה. בעולם אנחנו כוכבים, בישראל לא זכינו עדין לראות כלום מזה. למה? כי שר התחבורה לא רוצה.

ישראל מככבת לא רק בתחום התחבורה: eatwith הישראלית הפכה לשם דבר בעולם, או fiverr שהיא כיום אחת הזירות הגדולות בעולם לשיתוף שירותים. והן לא לבד. הסטארטאפים הישראלים מייצרים בולטות גם בזירה האדירה הזו.

בחודשיים האחרונים עבדנו ענבל אורפז, כתבת ההיי-טק של TheMarker ואני על בניית תוכנייה לכנס כלכלה שיתופית שיביא את כל החדשות והדיונים הכי מעניינים בתחום, ו-5 מקוראי הבלוג יוכלו לקבל כרטיס חינם. אם הכנס מעניין אתכם ואתם קשורים לנושא, כתבו לי מייל. tsoref@gmail.com .

לינק לרישום: mrkr.li/calcala2016

נתראה שם!

כלכלה שיתופית לוז 81

כלכלה שיתופית ברפואה ובצבא ובונוס לקוראי הבלוג: ניסוי בינה מלאכותית באוכל

בשבועות האחרונים קורים הרבה דברים חדשים ומעניינים בעולם, בתחום הכלכלה השיתופית. לפחות פעמיים בשבוע אני מוצאת את עצמי אומרת "אני חייבת לכתוב על זה אייטם בבלוג", אבל איכשהוא, זה נדחק לסוף היום, ואני לא מגיעה לזה.
אז הנה מקבץ של כל הדברים הכי מעניינים שראיתי בשבועיים האחרונים + תקציר, כי גם אתם אנשים עסוקים:

כלכלה שיתופית ברפואה, לא רק בתרופות

בהרצאות שלי אני מספרת איך ישראל היא פורצת דרך עולמית בכלכלה שיתופית בעולם התרופות (העברת תרופות יקרות בין חולים שכבר לא צריכים אותן יותר לחולים שצריכים אותן, לאחר שחברות הביטוח כבר מימנו את רכישת התרופות – בתמיכת משרד הבריאות). השבוע למדתי שבתי חולים ומרפאות שונות בארה"ב רוכשים ציוד רפואי יקר במשותף, כדי שישמש את שני הגופים, גם אם אין ביניהם קשרי בעלות.

הציטוט הכי מעניין בכתבה:

"בניסיון להתמודד עם קצב עליות המחירים של ציוד רפואי בכל העולם, כלכלה שיתופית בין ארגונים רפואיים עשויה להפוך לנורמה בתוך כמה שנים"

ואם אתם מתעניינים בנושא, כדאי לכם להכיר את קוהילו, חברה שעושה כלכלה שיתופית ברפואה

כלכלה שיתופית בצבא? יש דבר כזה!

מסתבר שכלכלה שיתופית לא מוגבלת לשימושים אזרחיים פרטיים בלבד. צבאות גרמניה והולנד משתפים ביניהם טנקים וספינות לאימונים ולפעילות שוטפת.

הציטוט הכי מעניין מתוך האייטם

"הצבאות מתאמים מועדי אימונים, ולפעמים אפילו מתאמנים במקביל על אותו ציוד. זה מייצר מצב חדש שהמפקד של הטנק הוא גרמני והחיילים שמתפעלים אותו באותה עת הם הולנדים או הפוך. החיילים והמפקדים לומדים לעבוד בשיתוף".

מה מאיץ את הכלכלה הבריטית?

זה שבריטניה היא אחת המדינות הכי מפותחות בעולם בתחום הכלכלה השיתופית, זה קוראי הבלוג הזה כבר יודעים. את ההשפעה של זה מפרסמת חברת מחקר מקומית כעת: כלכלה שיתופית היא כיום הגורם מספר 1 שמאיץ את הכלכלה הבריטית – כך לפי דוח שפרסמה CEBR: Centre of Economic and Business Research, חברת מחקר בריטית העוסקת במחקר כלכלי.

לטעום מנה שהכין מחשב

עד כאן בנושאי כלכלה שיתופית, ועכשיו בונוס לקוראי הבלוג:

אחד מהתחומים שאני הכי אוהבת להרצות עליהם הוא בינה מלאכותית. זה נושא מרתק בעיני, שמשפיע כבר היום, ועוד ישפיע רבות על היום-יום שלנו. בינה מלאכותית, על אף הדימוי העתידני שלה, שזורה בחיינו כבר כעת, ואנו נתקלים בה לעיתים קרובות למדי, מבלי לדעת שמה שעומד מאחורי ההתרחשות היא למעשה בינה מלאכותית.

ב-30.3 אתן הרצאה אודות הנושא במסגרת כנס לקוחות VIP של רשת פתאל, יחד עם מבחני טעימה מיוחדים, של מנה שנהגתה על ידי מחשב. מדובר במפגש סגור למוזמנים בלבד, ולשמחתי אוכל להזמין 2-3 קוראי הבלוג, על בסיס מקום פנוי, אם יהיה.

אז אם זה מעניין אתכם, שלחו לי מייל ל-tsoref@gmail.com ובו ציינו בבקשה מי אתם, איפה אתם עובדים, ומה תפקידכם בארגון ואינשאללה נוכל ניפגש שם.

מפגש בינה מלאכותית ועתידנות פתאל VIP