מי היא החברה עם קצב הצמיחה הכי גבוה בעולם ואיך זה קרה גם בזכות תל אביב?

Bird היא החברה הכי צומחת בעולם כיום. היא שווה 2 מיליארד דולר והיא רק בת שנה וחודשיים. לפני ארבעה חודשים בלבד היא הייתה שווה "רק" מיליארד דולר. מה היא עושה? קורקינטים חשמליים שיתופיים. אם אתם תל אביביים, בטח כבר פגשתם אותה. אם עדין לא, זה רק עניין של זמן.

איך זה עובד?

אתם פותחים את האפליקציה, מוצאים קורקינט פנוי, מגיעים אליו (סביר להניח שהוא עומד ככה סתם ברחוב) סורקים עם האפליקציה את הקוד על הקורקינט ומתניעים אותו. עכשיו אתם יכולים לנסוע עד לאן שאתם רוצים, לסמן באפליקציה שסיימתם לרכב – ולשלם רק על הדקות שבהן רכבתם עליו.

WhatsApp Image 2018-12-20 at 19.41.24

מוצאים מכשיר, סורקים ומתחילים לנסוע

WhatsApp Image 2018-12-20 at 19.43.13

נסיעה שלי בתל אביב. חצי שעה. 18 שקלים

כמה זה עולה?

נסיעה של רבע שעה תעלה לכם 12.5 שקלים. (5 שקלים בהשכרת הקורקינט + חצי שקל לכל דקה)

יניב ריבלין (בן 36) הוא מנכל בירד ישראל. עד לפני 10 חודשים הוא מעולם לא שמע על בירד ולא הכיר את עולם הכלכלה השיתופית. יום אחד הוא ישב עם חבר בשדרות בן גוריון בתל אביב, והחבר שאל: שמעת על בירד? אם זה מעניין אותך אני יכול לחבר אותך למישהו בכיר שם. החבר חיבר אותו למנהל בבירד העולמית שסיפר לו שהם עובדים רק בארה"ב, אבל ממש לא פוסלים כניסה לשוק הישראלי. מפה לשם, ריבלין, בוגר הארווארד, הפך למנכל החברה הישראלית של בירד.

למעשה, ישראל (תל אביב) נבחרה להיות אחת מ-2 מדינות ראשונות בעולם שבירד פועלת בה, מחוץ לארה"ב, לצד פאריס.

למה תל אביב?

"מסתבר שאנחנו שוק חריג בעולם בנושא קורקינטים. קצב האימוץ של התחום פה הוא אדיר. יש כאן גם מזג אוויר מתאים לנושא, ובעיקר עומסים גדולים בכבישים והקורקינטים האלה הם דרך מעולה להוריד את העומס. אנשים נוסעים איתה אל תחנת האוטובוס או הרכבת ומהם למקום העבודה שלהם".

למעשה, תל אביב הפכה לזירה כל כך חמה בתחום הקורקינטים החשמליים השיתופיים, שהוול סטריט ג'ורנל הקדיש לה היום כתבה שלמה בנושא.

אז מה קצב הצמיחה של בירד וכמה הוא מהיר? קחו את אובר למשל: בשנה הראשונה שלה נעשו בה פחות מ-1 מיליון נסיעות. כמה נסיעות נעשו בבירד בשנה הראשונה? מעל 10 מיליון, של 2.1 מיליון משתמשים רשומים. פי עשר מאובר.

בישראל היא פועלת רק בתל אביב ורמת גן. "30% מהנסיעות כאן הן נסיעות בשעות עיסקיות – 8-9 בבוקר ו-6-7 בערב. זה אומר שזה הפך לאלטרנטיבה לאנשים עובדים, שמשאירים את הרכבים בבית", אומר ריבלין. "אחד מכל 10 תל אביבים כבר עשה שימוש בבירד", הוא אומר.

מה לגבי כניסה לערים נוספות בישראל? "קיבלנו פניות מהרבה רשויות מקומיות וערים שרוצות את בירד אצלהם. אנחנו בשיחות ובדיקות" הוא אומר ומסרב להסגיר את העיר הבאה שיעבדו בה בארץ.

כמה עובדים יש כאן? שלושה בסך הכל. הם מנהלים כמה מאות מכשירים פזורים בתל אביב ור"ג. בבירד רשומים מעל ל-100 ישראלים שמטעינים עבורה את הקורקינטים בלילות, ומקבלים על כך כסף. בירד לא תישאר כאן לבד עוד הרבה. בתוך כמה שבועות תצטרף אליה lime שעושה בדיוק את אותו דבר. מתחרה.

אם חשבתם ש-Bird זה רק לצעירים ולתיירים, קבלו סיפור: אני עובדת הרבה עם הצבא על פרוייקטים של שיתוף. אחד הלקוחות שלי הוא מר"ץ (מרכז ציוד) הגוף שאחראי על ניהול כל הציוד בצבא. מכיסא ועד שולחן, מגלגל עד תרופה, מעיפרון ועד קסדה. מי שעומד בראשו הוא אלוף משנה שגיב שרביט. שרביט, תל אביבי, שמספר שהחליט לא לקנות קורקינט חשמלי. הקורקינט היה הכלי המרכזי שהיה משמש אותו להסתובבות בעיר אבל עכשיו הוא עבר ל-Bird. "זה נוח, זה ספונטני, לא מחייב אותי להיסחב עם הכלי לכל מקום".

אבל לא הכל דבש אצל בירד בישראל, כמו הרבה חברות מתחום השיתוף, גם בירד נתקלת בסימני שאלה רגולטוריים. אתגר רגולטורי אחד שלה הוא עירוני: אנשים רוכבים על הקורקינטים שלה, משאירים אותם באמצע המדרכה בתום השימוש, מה שעלול להפריע להולכי הרגל. "אנחנו עובדים ביחד עם הרשויות למצוא פתרונות שיביאו לכך שהקורקינטים שלנו לא יפריעו לציבור" הוא אומר.

אבל נדמה שזה האתגר הקטן יותר. האתגר הממשלתי הוא הגדול מהשניים: אם תעבור חקיקה שמחייבת חבישת קסדות בכל רכיבה על אופניים, אופניים חשמליים או קורקינט, בירד – כמו גם mobike ותל אופן – ינזקו מכך קשות, וגם הציבור, שהאפשרות לעשות שימוש ספונטאני בתחבורה שיתופית תילקח ממנו. (כי מי מאיתנו מסתובב עם קסדה ככה סתם בשוטף?).

מה שיעזור לחברות התחבורה השיתופית לכן, הוא החרגה של התחבורה השיתופית על 2 גלגלים (אופניים, קורקינטים) מחוץ לחוק חובת חשיבת קסדה. זאת אומרת: שימוש שיתופי וארעי לא יהיה מחוייב בחבישת קסדה. האם זה יקרה? לא ברור. מה שברור הוא שאם זה לא יקרה, הן תספוגנה מכה קשה.

WhatsApp Image 2018-12-20 at 19.43.54

mobike ו-bird על מדרכות תל אביב. האם יחריגו אותם מחוק חבישת קסדה?

בעבר כבר היה בישראל חוק חבישת קסדה מ-2008-2011, אבל כניסתה של תל אופן והארעיות שהיא הביאה עימה, הביאו לביטולו. זאת בטענה שזה יפגע בספונטאניות ומי שרוצה לבוא מחוץ לעיר ולרכב ספונטאנית על אופניים או קורקינט, צריך לבוא מהבית עם קסדה ולהיסחב איתה יום שלם בשביל 10-15 דק נסיעה.

 

 

אין תגובות

כתבו תגובה

שדות חובה מסומנים. כתובת הדואר האלקטרוני שלכם לא תפורסם.