אני רוצה להפר רגע את האידיליה הנפלאה של תמונות הטיולים המשפחתיות המחוייכות שאתם רואים בפייס ובאינסטוש בשבועות האחרונים. חזרנו לפני כמה ימים מ-10 ימים באנגליה רבתי (טיפל'ה לונדון, בעיקר כפרי נופש ביערות, קצת קיימברידג'). בגדול, היה סבבה לגמרי. אבל אם נרד לרזולוציות, היו נקודות בזמן שהיינו מוכנים ליאור ואני לעזוב אותם באמצע היער ולברוח, מתוך תקווה שאנחנו נצליח לרוץ יותר מהר מהם.

כאן למטה תמונות הרמוניות של משפחה מחייכת מאושרת, עם נופים עוצרי נשימה. קבלו את מה שקרה בין לבין: (במחזוריות, בתנודות קבועות בין בן ה-5, בן ה-8 ובת ה-13)

1. "אני עכשיו עם האייפד!" הידוע גם בשמו: "אני תפסתי קודם!": הטיול היה כרוך בלא מעט נסיעות. מדובר בנהיגה הפוכה לכל האינסטינקטים של נהג ותיק, מה שהצריך ריכוז ברמה מאד גבוהה בעיקר בשלב הפניות והכניסה לכיכרות. לצורך כך ביקשנו שקט יחסית באוטו בשלבים מסויימים של הנהיגה. את השקט השגנו באמצעים דיגיטליים. רק מה, אייפד יש אחד וילדים – שלושה. מה שהביא למריבה רפפטטיבית, שנגמרה לרוב, בכיפכוף הדדי, דחיפות, או צביטות ברוחב לב. התוצאה הסופית: הילד שמכפכף הכי טוב, לרוב כבש את האייפד. כי ככה זה בטבע, החזק מנצח. (כשלאמא נמאס להתערב)
2. "ילדים, תראו איזה נוף יפייפיה!". ניסיון נואש של אמא לגרום להם להרים עיניים מהמסך בזמן הנסיעה. בפעם הראשונה שקראתי בהתלהבות הם כולם הרימו ראש מהר. בפעם השניה גם התלהבו. בפעם העשירית בערך כבר הנהנו מתוך המסך. בפעם ה-20 זה כבר היה מלמול של "הבנו. כנסיה. מהמם".
3. "יש לי פיפי". אבל עשית לפני חצי שעה?! כמה פיפי יש לך!??! "דחוף. תיכף בורח לי. תעצרו מהר!".
4. "חם לי/לא רוצה ללבוש קפוצ'ון". אבל 14 מעלות בחוץ וקרררר! אז מה? לי חם. עכשיו אוגוסט. אבל אוגוסט באנגליה זה חודש קר. בעיקר בערב. אתה תהיה חולה. אמא די! חם לי! (שיחה שחזרה על עצמה אחת ליום, בממוצע. בעיקר בערב)
5. "אמא, תקני לי". תקני לי גלידה. תקני לי שוקולד. תקני לי מחזיק מפתחות ביג בן. תקני לי את החולצה הזו. מיותר לציין שעמדנו בגבורה ברוב הבקשות (טוב נו, לא ברוב. אבל בחצי לפחות)

עד כאן הקיטורים. חוצמיזה היה באמת כיף. הם ילדים מתוקים אש (כפרה עליהם, כשהם לא רבים או צריכים פיפי). נראה לי שנשאיר אותם (:

קבלו תמונות:

אבל לא קר לי! אני לא רוצה קפוצ'ון!

ילדים, תראו איזה כנסיה מהממת!

בשוך הקרבות:

אבל היו גם המון רגעים כאלה: