איך ארגנתי למאיה בגדים חדשים בלי להוציא שקל

לפני שבוע בערך נכנסתי לחדר של מאיה, אוטוטו בת 13, ולראשונה מזה זמן העפתי מבט אמיתי ויסודי בארון שלה. נחרדתי לגלות הר של בגדים בערימה שהביאה לי את העצבים. "מאיה! פקדתי, בואי הנה מהר ותסדרי את הארון שלך!". הטון הסמכותי לא ממש הרשים אותה. "תעזבי, אני לא לובשת שום דבר מזה", היא ענתה באדישות אופיינית רק לטינאייג'ריות. "אבל למה?! זה בגדים ממש טובים שבקושי לבשת!" העצבים שלי הלכו ונבנו.
מאיה המשיכה בטון אדיש שיכול להוציא אותי מדעתי: "תראי ת'חולצה הזו. אין מצב שאני לובשת אותה".
נשמתי עמוק. נשמתי שוב, ויצאתי מהחדר. אחרי שעה באתי עם רעיון כלכלה שיתופית קלאסי, השראה מחברה שרק כמה ערבים קודם לכן הביאה שק בגדים ממש שווים ואמרה: "קחו ממני את השמלות, המכנסיים והחולצות האלה, כבר לא בא לי עליהן".
"את יודעת מה מאיה", אמרתי לה, "תבחרי שתי חברות שאת אוהבת את סגנון הלבוש שלהן ותציעי להן לעשות מסיבת החלפת בגדים. כל אחת תביא את הבגדים שכבר לא בא לה עליהם, אבל רק את השווים והטובים. תחליפו ביניכן, ותחדשו את הארונות אחת של השניה בלי להוציא כסף". לשמחתי מאיה עפה על הרעיון, והיום בערב התרחש האיוונט וככה זה נראה:

1

אבל כידוע לכל דבר יש מחיר והמחיר הערב: וואחד כאב ראש. אתם יודעים מה זה לשמוע 3 נערות עם ווליום טבעי של מופע בפארק הירקון צווחות אלף פעם: "די! אני לא מאמינה!! איזה חולצה מד-אי-מה!" , או "שיואו! זה מ-ע-ל-ף עליך!!" וגם: "את זה אני חייבת. חייבת!!"
בקיצור, הארון של מאיה מרופרש, הודות לדפנה לוצקי שהביאה שק בגדים מעולים לפני שבוע ואמרה "קחו אותם ממני" ונתנה לי רעיון.

לפני כמה ימים הצטלמתי צילום סטודיו לצרכים מקצועיים והשמלה שדפנה לא רצתה בה, נבחרה להיות השמלה שאיתה אני אצטלם:

2

ותודה גם לפאזות (פז ויפעת גלינסקי) שהיו הראשונות לחשוף אותי לקונספט המקסים של מסיבות החלפת בגדים, עליו תוכלו לקרוא כאן

2 תגובות

סופי מלניק

לפני 3 שנים

מאמצת ??

להגיב

תמר

לפני 3 שנים

נהדרת!

להגיב

כתבו תגובה

שדות חובה מסומנים. כתובת הדואר האלקטרוני שלכם לא תפורסם.